יום חמישי, 6 בנובמבר 2014

טופולינו ברחוב אגריפס (ליד השוק מחנה יהודה) בי-ם


http://www.topolino.biz/

מקום כשר בלי תעודה מן הרבנות.


נוכחים:
זוג חברים, בת זוגתי ואנוכי.

לקחנו:
-
ראשונות: קמנברט אפוי עם שום ודבש, פטריות ממולאות וכדור של ריזוטו מטוגן עם רוטב בצד.
- עיקריות: בת זוגתי לקחה ניוקי סלק עם תרד וגבינת עזים, זוג החברים לקחומקרוני עם דג בורי ופסטה פנה עם רוטב עגבניות ובזיליקום. אני לקחתי פסטה עם ערמונים ופטריות.
 - יין: בחרתי ברוזה של קסטל (Rose du Castel)

{טיפ: איך לבחור יין. לדעתי ככל שהאוכל עם טעמים יותר חזקים כך היין. אקח יין אדום יבש לבשר או לגבינה חזקה, רוזה (ורוד בצרפתית, לפי צבע היין) לפסטות ומאכלים חלביים, ויין לבן לקינוחים או לקיץ חם. כמובן, מדובר פה בטעם אישי לחלוטין ואופנת "איזה יין עם איזה אוכל" מתחלפת כל כמה עשרות שנים".}

נזק:
בסביבות ה550 ש"ח ל4 סועדים עם ראשונות, עיקריות ויין יחסית נחשב. 
פשוט מחיר מצוין (+)

מיקום ועיצוב:
- ממש על רחוב אגריפס ליד כינסת השוק. מיקום מהמעולים שיש. (+)
- עיצוב אינטימי ולא מתנשאה. על השולחנות מפת ריבועים אדום-לבן המשרים אווירה בתית. חבל קצת על הצפיפות. (0)
סה"כ (+) בגלל האווירה

צילחות:
 - הכדור ריזוטו הגיע בשקית נייר קטנה, הקמנבר והפטריות הגיעו בצורה מעוררת תיאבון. העקריות הגיעו בצחות רגילות אך מלאות "כמו שצריך".
- על היין, בסיעף הבאה.
על הכמוית של העיקריות ועל ההגשה של הראשונות: (+)
 שירות:
- על היין: היין הוגש לפי הכללים, דבר נדיר באיזורנו. מצד אחד זה הרגיש לי קצת מצחיק אך מאידך אני אוהב את הכבוד הזה שניתן לבקבוק טוב. (+)
{ טיפ: מציעים שמפניירה (שזה דלי עם קרח לשמור על קירור היין)? לסרב היות ואת/אתה לא יודע אם מדובר ביין מתאים לכך ויותר מכך הדבר לקוח מקום על השולחן ונראה מגוחך}
- נתתי את דעתי על הבישול של הפסטה. התגובה של בעלת הבית היית מתנשאת לטעמי, מה שקצת עצבן אותי. אם בעל הבית לא רוצה לקבל ביקורת שלא אשאל לטעמי. (-)
- עם החשבון קיבלנו טרופלס. על זה אני נותן סמיילי :-) (אכן , זה לא ציון פלוס, טרופלס לא ישחדו אותי ;-)
סה"כ מדובר על שירות רגיל, והנקודה הטוב של הגשת היין נפסלה בגלל היתייחסות לביקורת שלי.לכן אני נותן (0) על השירות.

טעם:
 -
המנות הראשונות היו מצוינות ומתוכם הקמנבר היה נכנס לשלישיה הראשונה של הדברים הטעימים שאכלתי בחיי. (+)
 - כולם נהנו נורא מהעירקריות ומדובר באוכל מעולה. אך לטעמי, הפסטה היית אל-דנטה יותר מדיי. עוד שולשים שניות על האש לא היה מזיק לה. (0)

סה"כ:
אוכל מעולה, מנות מסוימות היוצאות מן הכלל, אווירה נחמדה ובכלל מקום מיוחד. ברור שמדובר על (+)!

גרנד קפה - דרך בית לחם בבקעה


http://www.rol.co.il/sites/grand-cafe/



נוכחים:
רק אני ביציאתי מהעבודה בסביבות שבע בערב.

לקחנו:
התחלתי בהפוך קטן עם פאן או שוקולה (Pain au Chocolat) והמשכתי עם סלט עגניות.

{טיפ: יש הבדל בן pain au chocolat לקרוסאן שוקולד המקובל בארץ. הבצק הוא שונה וזה ניכר בטעם. בצרפת, מדבילים בן קרואסן croissant בד"כ עם חמאה, ששמו מגיע מצורתו (croissant = סהר) לבין 'הלחם עם שוקולד' = pain au chocolat.
הנה תמונות לעזור:


CroissantPain au Chocolat

}


נזק:
כ50 ש"ח
מחיר מצוין למה שקיבלתי (+)

המיקום ועיצובו:
העיצוב הוא פריזאי מוגזם (אין בפריז מקומות שנראים ככה) אך בלי להיות מצועצע. (+)
המיקום מצוין על דרך בית לחם. אפשר להגיע בקלות מכל מקום בעיר על דרך חברון. (+)
(+) על העיצוב ו(+) על המיקום

שירותים:
גם מעוצבים בקפידה גם אם לא מצוחצחים (0)
(0) על השירותים

שירות:
מלצרים נחמדים מאוד ולא מציקים. סה"כ שירות רגיל (0)

צילחות:
הקפה והמאפה הגיעו אליי על כלים רגילים והסלט הגיע על צלחת גדולה עמוקה ואובלית. העניין הוא שהכמות היית כ"כ גדולה שלא הצלחתי לסיים. על הנדיבות הזאת מגיע (+)

טעם:
הקפה והמאפה היו מצוינים. (+)
בסלט היו עגבניות שרי חתוכות, בצל מבושל, עגבניות מבושלות, פרי אדום שלא זהיתי ושנתן את הטעם המתוק שיאזן את השאר. גם היו חתיכות "קראקר", וחתיכות גבינה מותכת.
סה"כ מדובר על סלט טעימה אך לא מתאימה לבן אדם לבד אלא לשולחן סועדים. הייתי מוסיך פרות מתוקים על מנת לאזן יותר את טעם העגבניות. (0)
סה"כ: (0)


סה"כ:
מקום סולידי, ללא התנשאות אך גם ללא ייחודיות. מקום מעולה לפגישת עסקים אך לא למפגש חברים או לארוחה רומנטית. ילד טוב ירושלים אמנם אבל בלי שום גאונות או שושבנות. סה"כ: (0).







יום שבת, 18 באוקטובר 2014

מסעדת אונו בתל אביב





נוכחים:
בת זוגתי ואני
ההורים משני הצצדים

לקחנו:
אני: פסטה פורטבלו - המנה הטובה של המקום לפי המלצרית
ההורים שלי: קרודו, סוג של קרפציו אבל מדג ולא מבשר
בת זוגתי: פסטה עם אפונה ופסטו
אביה: פיצה
אמה: ברוסקטות עם חציל שחור
קינוחים: קרם ברולה קפואה עם קצפת

הוספתי לעצמי כוס סגל מרלו 2011 ב28 ש"ח (בכלל יין שאני ממליץ עליו) שזה יקר היות והבקבוק עולה כ40-50 ש"ח בכל סופר.
(+) על היין (-) על המחיר

נזק:
530 ש"ח
מחיר טוב ל6 סועדים: (+)

המיקום ועיצובו:
מעוצב היטב - בלי שגעון ובלי תחושת "וואו!"
ממקום טוב - קרוב לתחנה של ארלוזורוב בת"א
(0) על העיצוב (+) על המיקום

שירותים:
לא יפים במיוחד אבל די נקיים (לפחות אצל הגברים)
(0) על השירותים

שירות:
המלצרית היית נחמדה וידעה להסביר על המנות השונות.
(+) גם אם בת זוגתי היקרה לא מסכימה איתי
- הברמן ביקש ממני את הפידבק שלי בסוף הארוחה = (+) כי אני אוהב לבטא את דעתי

צילחות:
- צילחות הכי רגיל שבעולם. =(0)
- הקרודות הגיעו על צלחות עגולות מגיר =(+)
- היה חסר סכין לפיצה =(-)
- בסוף הארוחה הקפה הגיע בלי סוכר לידו = (-)

טעם:
- הקרודות היו חסרות טעם, מה שנקרא fade. הסלמון היה קצת יותר טוב מהמוסר אבל עדיין...= (-)
- הפסטות היו טעימות בלי להפתיע = (0)
- הפיצה והברוסקאת היו לגמרי רגילים = (0)
- הקינוח (קרם ברולה קפוא עם קצפת מעל), ניסה בכח להיות מיוחד, ללא הצלחה = (-)

סה"כ:
אני נותן ציון (-) כי הרגשתי שמכיוון שמדובר על מסדעה הנחשבת טובה ותמיד מלאה, לא היה שם שום מאמץ. סוג של התנשאות ושל תחושה של "לנו אין מה להוכיח". אותי זה לא שכנע.