מסעדת אונו בתל אביב

נוכחים:
בת זוגתי ואני
ההורים משני הצצדים

לקחנו:
אני: פסטה פורטבלו - המנה הטובה של המקום לפי המלצרית
ההורים שלי: קרודו, סוג של קרפציו אבל מדג ולא מבשר
בת זוגתי: פסטה עם אפונה ופסטו
אביה: פיצה
אמה: ברוסקטות עם חציל שחור
קינוחים: קרם ברולה קפואה עם קצפת

הוספתי לעצמי כוס סגל מרלו 2011 ב28 ש"ח (בכלל יין שאני ממליץ עליו) שזה יקר היות והבקבוק עולה כ40-50 ש"ח בכל סופר.
(+) על היין (-) על המחיר

נזק:
530 ש"ח
מחיר טוב ל6 סועדים: (+)

המיקום ועיצובו:
מעוצב היטב - בלי שגעון ובלי תחושת "וואו!"
ממקום טוב - קרוב לתחנה של ארלוזורוב בת"א
(0) על העיצוב (+) על המיקום

שירותים:
לא יפים במיוחד אבל די נקיים (לפחות אצל הגברים)
(0) על השירותים

שירות:
המלצרית היית נחמדה וידעה להסביר על המנות השונות.
(+) גם אם בת זוגתי היקרה לא מסכימה איתי
- הברמן ביקש ממני את הפידבק שלי בסוף הארוחה = (+) כי אני אוהב לבטא את דעתי

צילחות:
- צילחות הכי רגיל שבעולם. =(0)
- הקרודות הגיעו על צלחות עגולות מגיר =(+)
- היה חסר סכין לפיצה =(-)
- בסוף הארוחה הקפה הגיע בלי סוכר לידו = (-)

טעם:
- הקרודות היו חסרות טעם, מה שנקרא fade. הסלמון היה קצת יותר טוב מהמוסר אבל עדיין...= (-)
- הפסטות היו טעימות בלי להפתיע = (0)
- הפיצה והברוסקאת היו לגמרי רגילים = (0)
- הקינוח (קרם ברולה קפוא עם קצפת מעל), ניסה בכח להיות מיוחד, ללא הצלחה = (-)

סה"כ:
אני נותן ציון (-) כי הרגשתי שמכיוון שמדובר על מסדעה הנחשבת טובה ותמיד מלאה, לא היה שם שום מאמץ. סוג של התנשאות ושל תחושה של "לנו אין מה להוכיח". אותי זה לא שכנע.